1עבד שמל וטבל לשם עבדות ואין צריך לומר גר צדק אין עושין מלאכה על ידו בשבת ויום טוב שנאמר לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך ובגוי גמור אסור משום שבות עבד ערל או גר תושב אסור מן התורה אלא שאינו אלא בעשה שנאמר וינפש בן אמתך והגר ולמדנו מפי השמועה בן אמתך זה עבד ערל והגר זה גר תושב ולעצמן מיהא מותר וכמו שאמרו בשני של כריתות ט' א' אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבים עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול וגדולי הרבנים שכתבו שגר תושב חייב בשבת שהרי בכלל ע"ז הוא במחילה מהם אינו כן ואין גר תושב אלא שקבל עליו שבע מצות של בני נח ובן נח אינו מוזהר על השבת אדרבה נאמר עליו יום ולילה לא ישבותו אלא בעבודת רבו ולישראל אחר מיהא דינו כגוי ואסור משום שבות באמירתו ומכאן הקלו רבים לומר לעבדו או לשפחתו שמשאר אומות שיהא מעשה ידיו של שבת שלו או שיוציאם למזונותיו של שבת שכיון שהתנה עמו שלא יתחייב לו במזונות של שבת נמצא עושה מלאכה לעצמו ומותר הא כל שבמלאכת בעליו אסור וחייב להפרישו וכמו שאמרו שבת קכ"א א' בדליקה בקטן שבא לכבות שאם על דעת אביו הוא עושה אין שומעין לו וגר תושב מיהא אם אינו עבדו מותר שעל דעת עצמו הוא עושה אלא שבאמירתו אסור דבר תורה ויש פוסקים שעבד ערל וגר תושב בכל מלאכת ישראל אסור אע"פ שאינו רבו וכן מחמירין שלא ליעשות על ידם בחולי שאין בו סכנה והדברים זרים וכבר כתבנוה בשני של יום טוב כ"ב א':2זה שביארנו שהלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מיטפל בו שנים עשר חדש יש פוסקים בה דוקא שראינוהו לעבד פוסח אבל אם חתך דברו לומר שאינו מתגייר לעולם אסור לקיימו וזהו לדעתם מה שאמרו הני מילי היכא דלא פסקה למילתיה אבל פסקה פסקה ומכל מקום קנאו בין השמשות ולא הספיק למולו עד שנכנס שבת לדברי הכל משתמש בו באותה שבת אפילו פסקה למילתיה ויש פוסקין אותה בהפך דכי פסקה למילתיה מיטפל בו שנים עשר חדש אבל לא פסקה מל אותו מיד או אומר לו שילך כדי שיבהילהו לעשות כן ואין הדברים נראין וכן יש מפרשים אותה בפנים אחרים שלא ניתנו ליכתב:3כבר ביארנו שגר תושב הוא הגוי שקבל עליו שבע מצות ואע"פ שלא מל וטבל מקבלין הימנו והרי הוא מחסידי אומות העולם וכל שלקח עבד מן הגוי והתנה עמו שלא למול אלא שיהא כגר תושב הרי זה מותר לקיימו וגדולי המחברים כתבו שמאחר שאין מקבלין גר תושב אלא בזמן היובל הא כל שאין יובל אפילו קבל כל התורה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין הימנו אף עבד זה אין מקיימין אותו יותר משנים עשר חדש אלא בזמן היובל ומכל מקום גדולי המגיהים כתבו שזה שאמרו אין מקבלין גר תושב אלא בזמן היובל פירושו שאין לו דין גר תושב ובקצת דברים להחמיר ובקצת דברים להקל להחמיר שגר תושב אע"פ שמותר להושיבו בארץ ישראל אחר שפסקה עבודת האלילים ממנו והוא הוא שקרוי תושב מכל מקום דוקא בתחום העיר אבל בעיר עצמה לא דדרשינן בספרי עמך ישב ולא בעיר עצמה ובזמן שאין יובל אפילו בעיר עצמה וכן גר תושב שמצוה להחיותו דוקא בזמן יובל שהיו שם שמטין ויובלות ויכולין לפרנסו שלא בטורח צבור אבל לענין קבלתו מקבלין אותו בכל זמן ועקר הדברים שזו של ספרי דחויה וכל שמקבלן אותו יושב אף בתוך העיר ומצוה להחיותו אלא שבזמן שאין יובל אין הארץ במלואה ואין נשענין על בינתנו לקבל גר לחצאין וכל שמשהין את העבד ומתגלגלין עמו משהין אותו אף בארץ ישראל ואף בעיר הסמוכה לספר:4גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינו נענש על מה שעבר בגיותו ולא על ששיהא עצמו מליכנס תחת שכינה ולא על מה שעבר ממה שנתחייב בגיותו דהיינו שבע מצות וכן כקטן שנולד לענין קורבא ר"ל שאין קרובת גיותו ערוה אצלו בגרותו כמו שהתבאר:
